החלטה בתיק ע"א 54362-01-11

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים בערעור על פסק הדין של בית משפט קמא (כב' השופט יואב פרידמן) מיום 21.9.10 אשר דחה את התביעה שהגיש המבקש להשבת סך של 910,000 ש"ח (קרן).

ההליך בבית משפט קמא הינו למעשה גלגול של הליך קודם בין אותם צדדים, בשתי תובענות מאוחדות בהן ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת תמר נאות-פרי.

הרקע:

המשיבה 2 הינה חברה פרטית (להלן: "החברה") והמשיב 1 (להלן: "המשיב") הינו בעל מניות בה. בין המבקש למשיב נחתם הסכם ביום 25.1.04, לפיו ישקיע המבקש בחברה 200,000 דולר ומנגד יוקצו לו 50% ממניות החברה והוא יהפוך לשותף בהפעלת סופרמרקט (להלן: "ההסכם הראשון").  על פי ההסכם ניתנה למבקש אופציה לפרוש מהשותפות במתן הודעה, או אז יהא על המשיב להשיב לו סכום מוסכם. על פי ההסכם הראשון שילם המבקש למשיבים סך של 800,000 ש"ח בלבד, על כן המניות לא הוקצו לו. לימים הוארך המועד למימוש האופציה ונקבע כי אם המבקש לא יממש את האופציה ויישאר שותף בחברה, יהא עליו לשלם למשיב 1 סכום נוסף של 243,500 ש"ח, דבר שמצא את ביטויו בהסכם נוסף בין הצדדים (להלן: "ההסכם השני").

בהליך שהתקיים בפני כב' השופטת ת. נאות-פרי תבעו המשיבים את המבקש בגין אי תשלום הסך 243,500 ש"ח, נשוא ההסכם השני. במסגרת ההליך טען המבקש כי מעבר לסך של 800,000 ש"ח אותו שילם למבקשים, הוסיף ושילם סך של 110,000 ש"ח, וכי המשיבים הפרו את ההסכם בכך שלא העבירו לידיו את המניות, כפי שנקבע בהסכם. פסק הדין של כב' השופטת ת. נאות-פרי קבע כממצא עובדתי כי הסכום בסך של 800,000 ש"ח אכן שולם על ידי המבקש, אך לא נקבע ממצא עובדתי באשר לסך של 110,000 ש"ח שנותר שנוי במחלוקת.

בהליך שהתקיים בבית משפט קמא, בפני כב' השופט יואב פרידמן, תבע המבקש מהמשיבים השבה כספית של  910,000 ש"ח ששילם לחברה (800,000 ש"ח שאינם שנויים במחלוקת ועוד 110,000 ש"ח השנויים במחלוקת) , תביעה אשר כאמור נדחתה בפסק הדין של בית משפט קמא.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין וצירף בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, המונחת בפניי.

הבקשה נתמכת בתצהיר ובמסמכים לרוב, ועניינה בטענה לקושי כלכלי ולסיכויי ערעור טובים.

המשיבים מתנגדים לבקשה וסוברים כי בבקשה רב הנסתר על הגלוי, בנוגע לטענות המבקש לקושי כלכלי, וכן טוענים המשיבים כי ההליך דנן אינו מגלה עילה. 

מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט) השאירה את ההכרעה בעניין לבית המשפט.

הרקע הנורמטיבי:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת, כהאי לישנא:

" בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

על מנת לאזן בין האינטרסים הנזכרים לעיל על המבקש פטור מהפקדת עירבון וכן על המבקש פטור מתשלום אגרה, מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד - העדר יכולת כלכלית, והשני - כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים , תק-על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד(2) 383).  

אשר לפטור מעירבון יוטעם כי בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק-על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק-על 2001(1) 1322).

ההלכה מוסיפה וקובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית בהפקדת עירבון, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק , תק-על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא , תק-על 99(3) 115) וכן להראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (טרם פורסם, 22.10.2009)). 

בענייננו:

המבקש נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים טוען לקושי כלכלי בעטיו אין הוא יכול לעמוד בתשלום האגרה והעירבון.

לדבריו הוא נאלץ להתגורר בדירה שכורה ולהיעזר באימו לסילוק חובותיו.